מחפשי הנכסים אינם מעוניינים לזרוק כספם לשווא. אך האם אכן מדובר בהשלכת הכסף?
התשובה היא: לא בהכרח.
ראשית נגדיר מהם "דמי פינוי"?
דמי פינוי הם תשלום לשוכר קיים, עבור הסכמתו לצאת מנכס בו הוא מחזיק בשכירות.
על פי כותבים שלא השכילו לבסס את דעותיהם באופן מדויק, דמי הפינוי החלו בלונדון שבאנגליה, שם גם החלו בחוזים ארוכי טווח, ואז עקב מחסור במיקומים טובים לשנים ארוכות ניסו בעלי עסקים לפתות שוכרים קיימים בכסף בנסיון להחתים אותם על ויתור חוזה ולפנות אותם מהחנות. רק לאחר מכן הפנימו בעלי החנויות את המצב והחלו לעשות מזה עסקים, כך שדמי הפינוי כבר לא היו הצעה של מחפש חנות, אלא ממש דרישה של שוכר קיים בכדי להתפנות באמצע החוזה ובכך להקנות למחפש נכס זכות ראשונים לפני שהנכס מתפנה.
בארץ דמי הפינוי החלו ברחוב הרצל בשנות ה- 30, אז אחד מן הרחובות הראשיים למסחר בת"א ובטח בארץ, בו סוחרים ממולחים הכירו בערך הרב של מיקומם והחליטו לעשות קצת כסף טרם עזיבתם. אולם עם כניסתם של הקניונים לארץ והתפתחות התרבות הצרכנית, ערכם של המיקומים הטובים באמת עלה וכיום משלמים דמי פינוי של מאות אלפים לעיתים עבור חנויות שגודלן לא עולה על 100 מ"ר. אחדים, הפכו את התופעה לעסק של ממש, הם מחפשים הזדמנות טובה, שוכרים את החנות, מפעילים אותה בעלות נמוכה ללא השקעה ואחזקה גדולה ומבקשים דמי פינוי. במידה והפעלת המקום מספיקה רק כדי לשלם את ההוצאות התפעוליות הם יכולים להישאר לזמן ארוך עד שיימצא מי שיסכים לשלם דמי פינוי ראויים ובכך לבצע אקזיט רווחי מהחנות.
1. ציוד – כאשר השוכר היוצא משאיר ציוד בנכס כגון: תאורה, מדפים ואפילו תנורים או שולחנות וכסאות.
2. השקעה – בניית קירות גבס, צביעה, ויטרינה, בניית גלריה והשקעות אחרות שנעשו ע"י השוכר היוצא.
3. מיקום – לוקיישן לוקיישן לוקיישן, שכן המיקום הוא חלק עיקרי בכל נושא חיפוש נכס ואם המיקום הוא טוב אזי שווה לשלם עבור פינוי שוכר ממנו לעיתים.
להגיד שדמי פינוי לא באים בחשבון זו אמירה ריקה מתוכן, כי גם שכירות גבוהה לא באה בחשבון ומכיוון שהדבר היחיד שכן מקובל זה מיקום מצויין הרי שנדרש לשלם עבורו בדרך כזו או אחרת (להזכיר: כי גם זמן שווה כסף, זו ממש לא קלישאה).
החישוב של דמי פינוי, נדרש לעשותו על פני זמן, אמנם התשלום נעשה מייד עם חתימת החוזה, אך ניתן לחשב אותו על פני כל תקופת החוזה. לדוגמה, אם חנות הושכרה לשנה במחיר 10000 ₪ לחודש עם דמי פינוי של 180000, נחלק את דמי הפינוי ל- 12 חודשים ואז נקבל כי בעצם השכירות (להוציא חישובי היוון כספיים) היא 10000+15000= 25000 ₪ לחודש. אולם אם החנות הושכרה בדיוק באותו מחיר ובאותם דמי פינוי לתקופה של 5 שנים, אז נחלק את דמי הפינוי ל- 60 חודשים ואז נקבל שהשכירות היא 10000+3000= 13000 ₪ לחודש. בסופו של דבר מסתכלים על סך התשלום שנידרש לשלם במשך כל אותה תקופת שכירות.
לאור חישוב זה, יהיה קל יותר להעריך מהי השכירות הראויה לשלם גם ללא דמי פינוי כלל, שכן חנות בשכירות של 15000 ₪ ללא דמי פינוי לתקופה של 5 שנים פחות כדאית מחנות עם דמי פינוי של 180000 ₪ ושכירות של 10000 ₪ לאותה תקופה.
|
שכירות לחודש
|
דמי פינוי
|
מס' חודשים
|
חישוב דמי פינוי לחודש
|
שכירות מחושבת
|
|
10000
|
180000
|
12
|
15000
|
25000
|
|
10000
|
180000
|
60
|
3000
|
13000
|
|
15000
|
0
|
לא רלוונטי לחישוב
|
0
|
15000
|
אך אם נזכיר את החישוב שחישבנו, נגלה כי היה יכול למצוא נכס בערך דומה גם בדמי פינוי, כאשר השכירות שלו היתה נמוכה.
נהוג לחשוב כי מי שמשלם דמי פינוי גבוהים הן רק הרשתות, אולם יש כאן שגיאה גדולה. מחפש נכס שישלם דמי פינוי גבוהים הוא זה שעונה על שתי דרישות, יכולת וכדאיות. אחת מן הדרישות בלבד אינה מספיקה. קודם כל כמובן שעליו להיות בעל מסוגלות כספית ואת זה אין צורך להסביר. אולם אם לא כדאי לו לשלם אז הוא לא ישלם. כאשר הדבר כתוב במילים זה נראה ברור ביותר, אולם דמי פינוי משולמים וגם ישולמו בעתיד רק היכן שכדאי לשלם. בעלי חנויות רבות מבקשים דמי פינוי במקומות בהם אין כל סיבה לבקש ואין זה מפתיע שהם גם לא מקבלים. יחד עם זאת אפשר שמכירת ציוד המוגדרת אפשרות של דמי פינוי תיערך כחלק מהשכרת חנות ואז דמי הפינוי ישולמו רק במידה והציוד הוא בעל ערך לאותו מחפש נכס שממילא תכנן לקנות ציוד יד שנייה להפעלת החנות שלו. במצב זה ניתן להגדיר את החנות כחנות להשכרה ללא דמי פינוי ורכישת ציוד במחיר שוק, כאשר ההשכרה מותנית ברכישת ציוד שעליו ניתן להתמקח.